רש"י על בראשית ט׳:כ״ו

רש"י על בראשית ט׳:כ״ה » « רש"י על בראשית ט׳:כ״ז

1 שפתי חכמים פתח ↗

הבטחתו לזרעו. הא דמפרשים הקרא על זרעו של שם ולא על שם עצמו נ"ל משום דכתיב ויהי כנען עבד למו ואי קאי על שם היה לו לכתוב ויהי כנען עבד לו. א"נ משום דכתיב אלהי שם ולא מצינו שנא' אלהי גבי יחיד אלא דוקא גבי אומה מייחד שמו כגון אלהי ישראל אלהי העברים לכך מפרשו על זרעו של שם. קיצור מזרחי:

1 מזרחי פתח ↗

שעתיד לשמור הבטחתו לזרעו כו'. כי אחר זה ויהי כנען עבד למו ולא מצינו זה אלא אחר כבוש א"י שהיו להם למס עובד ומלת למו שהיא כמו להם שבה לבניו של שם שהיו להם למס עובד כשכבשו את הארץ ואע"פ שלא נזכרו בניו של שם פה הם רמוזים במאמר ברוך ה' אלהי שם שפירושו שישמור הבטחתו לבניו כדלעיל:

1 ברוך ה' אלהי שם. שֶׁעָתִיד לִשְׁמֹר הַבְטָחָתוֹ לְזַרְעוֹ, לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן:

2 ויהי. לָהֶם כְּנַעַן לְמַס עוֹבֵד:

1 גור אריה פתח ↗

שעתיד לשמור הבטחתו. דאם לא כן, מאי שייך "ברוך" במקום הזה, אלא שראה שהקב"ה יקיים הבטחתו לבניו ואמר "ברוך ה' אלהי שם":

1 רמב"ן על בראשית פתח ↗

וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ פֵּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם אבן עזרא על בראשית ט':כ"ו כִּי "לָמוֹ" שֶׁיִּהְיֶה כְּנַעַן עֶבֶד לֵאלֹהִים וּלְשֵׁם כִּי הוּא יַכְרִיחֶנּוּ לַעֲבֹד הָאֵל וּבַשֵּׁנִי פֵּרֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה עֶבֶד לְיֶפֶת וּלְשֵׁם וְאִם כֵּן נֹחַ לָקֹב אוֹיְבָיו בָּא וְהִנֵּה בֵּרְכָם בָּרֵךְ שֶׁיִּהְיֶה כְּנַעַן עֶבֶד לֵאלֹהִים וְרַשִׁ"י כָּתַב רש"י על בראשית ט':כ"ו בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם שֶׁעָתִיד לִשְׁמֹר הַבְטָחָתוֹ לְזַרְעוֹ שֶׁל שֵׁם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ כְּנַעַן וִיהִי לָהֶם כְּנַעַן לְמַס עוֹבֵד וְהֶחְזִיר כֵּן פַּעַם אַחֶרֶת לוֹמַר אַף מִשֶּׁיִּגְלוּ בְּנֵי שֵׁם יִמָּכְרוּ לָהֶם עֲבָדִים מִבְּנֵי כְּנַעַן וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי מִתְּחִלָּה קִלֵּל אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה עֶבֶד עֲבָדִים לְכָל הָעוֹלָם וְהָיָה כָּל מוֹצְאוֹ יַעֲבֹד בּוֹ כִּי טַעַם "לְאֶחָיו" לְכָל בְּנֵי אָדָם כְּעִנְיָן וַאֲשַׁלַּח אֶת כָּל הָאָדָם אִישׁ בְּרֵעֵהוּ זכריה ח י כְּטַעַם אִישׁ בְּאִישׁ ישעיהו ג ה אוֹ "לְאֶחָיו" שֵׁם וְיֶפֶת כִּי אֲחֵי אָבִיו יִקָּרְאוּ אֶחָיו כְּטַעַם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו בראשית י"ד:י"ד וְיֵשׁ אוֹמְרִים הראב"ע והרד"ק "לְאֶחָיו" בְּנֵי אָבִיו כִּי אַחֲרֵי הֱיוֹתוֹ עֶבֶד לִבְנֵי אָבִיו וּלְשֵׁם וְיֶפֶת הִנֵּה הוּא עֶבֶד לְכָל הָעוֹלָם וּבֵרַךְ תְּחִלָּה אֱלֹהֵי שֵׁם הוֹדִיעוֹ כִּי יִהְיֶה שֵׁם עוֹבֵד הָאֱלֹהִים וּכְנַעַן יִהְיֶה עוֹבֵד לוֹ וְ"לָמוֹ" יִרְמֹז לְזַרְעוֹ שֶׁל שֵׁם שֶׁהֵם רַבִּים וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "לָמוֹ" חוֹזֵר גַּם לְאֶחָיו הַנִּזְכָּרִים וְחָזַר וּבֵרַךְ יֶפֶת בְּהַרְחָבַת הַגְּבוּל וְשֵׁם בִּשְׁכֹּן הָאֱלֹהִים בְּאֹהָלָיו וְשֶׁיִּהְיֶה כְּנַעַן עֶבֶד לָמוֹ לִשְׁנֵיהֶם וְהִנֵּה הֶעֱבִיד כְּנַעַן לְשֵׁם שְׁנֵי פְּעָמִים רֶמֶז כִּי הוּא יִנְחַל אַרְצוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ כִּי מָה שֶׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ פסחים פח וְנִכְתְּבָה זֹאת הַפָּרָשָׁה לְהוֹדִיעַ כִּי בְּחֶטְאוֹ הָיָה כְּנַעַן עֶבֶד עוֹלָם וְזָכָה אַבְרָהָם בְּאַרְצוֹ וְנִכְתַּב עִנְיַן הַיָּיִן בְּנֹחַ כִּי יֵשׁ בּוֹ אַזְהָרָה מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מִפָּרָשַׁת נְזִירוּת כִּי הַצַּדִּיק תָּמִים אֲשֶׁר צִדְקוֹ הִצִּיל כָּל הָעוֹלָם גַּם אוֹתוֹ הֶחֱטִיא הַיַּיִן וְהֵבִיא אוֹתוֹ לִידֵי בִּזָּיוֹן וְקִלְלַת זַרְעוֹ:

רש"י על בראשית ט׳:כ״ה » « רש"י על בראשית ט׳:כ״ז